ראיתם מודעה שגרמה לכם להרים גבה? ביקרתם (או גרתם!) בדירה תל אביבית מוזרה במיוחד? ספרו לנו באמצעות הטופס או שלחו לנו מייל. כדי שגם אנחנו נבכה.

• רוצים לדעת כשהבלוג מתעדכן? הרשמו לעדכונים באימייל • RSS • טוויטר

• מדברים עלינו בכל מיני מקומות לאחרונה

יהיה מצחיק אם יתברר שהוא גם מתווך דירות

לפעמים ניהול הבלוג הזה מרגיש כמו מחקר פסיכולוגי. גוויעת הכבוד העצמי בתנאי שוק קיצוניים. השפעת החמדנות על נפש התולעת. הבנאליות של הרפש. משהו כזה.

אתם מבינים? כמו בבדיחה על זונה שיוצאת לדייט, בעל הדירה הוא גם עורך דין, ולכן הפגישה מחוייבת המציאות שבה חותמים על החוזה נחשבת ל"חתימה אצל עו"ד" והשוכר נדרש לשלם על שירותיו של איש המקצוע הנ"ל 1725 ש"ח, לא כולל מע"מ. אנחנו מקווים שבעל הדירה קורע מעליו את הבגדים ברגע המתאים וחושף גלימה ותיק ג'יימס בונד קטן, אחרת יהיה קשה לזכור מתי מדברים עם בעל הדירה ומתי עם העו"ד.

אויש, תמות.

[תודה לסיני גז]

הגבול הסופי

בז'אנר הפורח של מדע בדיוני תל אביבי, ההתפתחות האחרונה היא פיצול של דירות לא רק בצירי המרחב אלא גם בציר הזמן.

זקני השכונה עוד זוכרים את הימים שבהם דירת חדר בקומת קרקע בפלורנטין עלתה 2000 ש"ח כולל הבונוס היוקרתי של לגור בה בסופ"ש. קראו לימים האלה ספטמבר 2010.

בואו נדבר על דמי פינוי

אפשר גם "דמי כניסה"

אם אתם גרים בערים שפויות, אולי אתם לא מכירים את המושג "דמי פינוי". מדובר על שוחד שדייר דורש מהאנשים שרוצים להחליף את מקומו בדירה שווה. כאשר הדייר הוא זה שאחראי על חיפוש שוכרים חדשים, והקשר הראשוני עם בעל הדירה מתבצע רק דרכו, למי שממש רוצה את הדירה אין ברירה אלא לשלם.

מבחינה פסיכולוגית, זוהי דרכו של שוכר להשתלב נפשית בשוק הברוטלי של תל אביב ולדפוק גם הוא שוכרים אחרים, כפי שבעלי הדירה דופקים אותו. משהו בין ילדים מוכים שהופכים להורים מכים לבין עצורים במחנה שבויים שעוזרים לשומרים להתעלל בעצורים אחרים כדי לקבל תוספת סיגריות.

זה מופיע במודעות בכמה צורות:

• "תינתן עדיפות לשוכרים שיקנו ארון וספות ב-1000 ש"ח" — אלה דיירים ביישנים יחסית שלא נהנים לסחוט כסף אבל גם רוצים להחזיר את ההשקעה על הרהיטים המרופטים שאין להם מקום בדירה הבאה. ככה דרישות לדמי פינוי נראו בהתחלה.
• "הכניסה לדירה מותנית בקניית ארון וספות ב-1000 ש"ח" — התפתחות טבעית של הניסוח הקודם. כשמקבלים 200 טלפונים בחמש הדקות הראשונות אחרי שהמודעה עלתה לאוויר, הניסוח "תינתן עדיפות" הוא בדיחה עצובה. מי שלא ממלא את כל דרישות הסף ומעבר להן לא יקבל את הדירה.
• "יש לרכוש וילונות מיקי מאוס/אהיל מצויר/אוסף קבקבים מעץ ב-4000 ש"ח" — אלה כבר דיירים בשלב מתקדם של חזירות שאין להם מה להשאיר בדירה אבל הם רואים שאחרים מרוויחים ככה כסף אז רוצים גם. או לחילופין: יש להם חפצים שהם מרגישים שמן הראוי להרוויח מהם כסף איכשהו, אבל לא הצליחו למכור אותם ביד2 כי אף אחד לא הסכים לשלם עבורם מרצונו החופשי את הסכום הגבוה שנדרש. איזה מזל שיש נתח שוק שלם שאין לו ברירה!
• "דמי פינוי 5000 ש"ח" — הצורך בהעמדת פנים של קניית רהיטים נשחק לאורך העשור האחרון ואפשר לראות דיירים רבים שפשוט דורשים מזומן. אגב, אפשר לסמוך על זה שכשתגיעו לדירה הם ידרשו 1000-2000 ש"ח יותר ממה שנכתב במודעה, פשוט כי אפשר.

הדס רייס דיווחה לנו על מודעה מתסכלת:

[…] דירה שעל פניו נשמעת נהדר.

מלבד העובדה שהשוכרת הנוכחית מתנה את הכניסה לדירה בכך שארכוש ממנה פסנתר (וגם ארון…אבל זה עוד מילא…)

פסנתר!! לא רוצה פסנתר! רוצה דירה.

אנחנו לא מעתיקים כאן את המודעה כי אנחנו לא רוצים לספק לה פרסום נוסף, אבל הדיירת דקלה דורשת 4000 ש"ח על הפסנתר שלה, יותר משכר דירה של חודש בדירה המוצעת. דקלה, מכל הלב: תאכלי תחת.

גם מילים אין

דירת המחשה

וואו, הדירה הזאת נראית נהדר!

וגם האמבטיה!

משהו קצת חשוד פה. האם יכול להיות ש…

אכן — המשכירים פשוט לקחו תמונות של חדרים יפים מהאינטרנט ושמו במודעה, בלי שום קשר לדירה המוצעת להשכרה.

מעניין אם זוהי תחילתו של טרנד חדש. הרי החורבה התל אביבית הממוצעת לא מצטלמת טוב והופכת את המודעה ללא נעימה לעין, אז למה לא לשים במקום זה תמונות אטרקטיביות ממקורות מגוונים, לצרכי קישוט?

אולי בקרוב נראה מודעות כאלה:

וגם כאלה:

ואולי כאלה:

(תודה לקיריל ולאחרים שדיווחו)

בא לכם לספור שוב ולחזור אלינו עם תשובה סופית?

(תודה לגל חן)

רגע של עברית

כך בונים דירה מחול, מסטיק ושלוש גומיות

רשות הדיבור ל-sleep1937, סטודנטית רעבה:

אני רוצה להציג לפניכם את הדירה האחרונה שגרנו בה בת"א. זאת דירת שני חדרים, מתפרקת ומאולתרת לחלוטין, רועשת יום ולילה, מתחממת בקיץ כמו תנור עם טרמוסטט מקולקל.

שילמנו 3000 ש"ח לחודש, ואחרי שנה בעל הבית רצה להעלות לנו את שכר הדירה ל-3700. כשהתחננתי בפניו ואמרתי לו שאנחנו לא יכולים לשלם סכומים כאלה, הוא אמר שבקלות הוא יכול למצוא מישהו שישלם אפילו יותר. הדיירים שנכנסו במקומנו סגרו איתו על 3850 ש"ח לחודש.

סליפ ובן-זוגה גרים בימים אלה ביפו:

אנחנו משלמים עכשיו 3000 ש"ח על דירת 3 חדרים קטנים על גבול בת ים. בשנה הבאה, הודיע לי בעל הדירה, המחיר יעלה. בגלל שאני סטודנטית, זה הסכום המקסימלי שאני מרוויחה בחודש (וזה הרבה פחות בתקופות מבחנים).

אמנם אנחנו שניים ומתחלקים בהוצאות, אבל יש גם אוכל, וחשבונות. מיותר לציין שאני כמעט אף פעם לא יוצאת לבלות, לא אוכלת בחוץ, לא נסעתי לחו"ל כבר כמה שנים ואין שום סיכוי שאוכל לעשות זאת עד סוף הלימודים, וגם לא הייתי בחופש כבר שנתיים – גם לא בארץ.

העם! דורש! שיש אמיתי!

דירת גג בת 75 מ"ר ב-3800 ש"ח? במרכז ת"א?

וואו, חשבנו לעצמנו, אנחנו ממש סקרנים לראות אותה!

אין בעיה.

ראשית מקישים בנימוס על דלתם של השכנים, כי צריך לעבור דרך דירתם כדי להיכנס ל"דירה" שלכם.

אם השכנים פתחו, חומקים בזהירות ונכנסים ל"חדר הכפרי" (גודל נקוב: 9.5 מ"ר), מעין פינה של הגג שנסגרה בחלון גדול והפכה לסלון ומטבח:

דלת מובילה ל"חדר הגדול" (15 מ"ר?) שיכול להכיל מיטה, ארון וספרים.

מעבר לחלון ב"סלון" נמצא הגג שלכם.

רואים? 75 מ"ר. וכל הפאר הזה יכול להיות שלכם תמורת 3800 בחודש בלבד.

נ.ב. אנחנו לא יכולים להתחייב, אבל יש מצב שאם תהיו נחמדים, תקבלו גם מפתח לדירה של השכנים, כדי שתוכלו להיכנס הביתה גם כשהשכנים ישנים או עסוקים בשירותים.